#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היתה המחלוקת בההוא בר טביא, לתרי לישני ?	לל&quot;ק ניצוד ביו&quot;ט ראשון, ונחלקו אי שרי לאוכלו בשני, או דקדושה אחת היא לר' יוסי.</p><p dir='rtl'>לל&quot;ב הובא מחוץ לתחום בו ביום, ופליגי אי חשיבי ישראל אחר דמותר להם, או דמעיקרא הובא לכל בני בית ריש גלותא.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע התיר רבא את הלפת שהובאה למחוזא, ומתי אסר ?	דכיון שהיתה כמושה חזינן שנתלשה מאתמול ואינה מוקצה.</p><p dir='rtl'>ומצד ההבאה חוץ לתחום, הא הבא לישראל זה שרי לאחר, וכ&quot;ש זו שהובאה לנכרים.</p><p dir='rtl'>כשראה שהרבו לצורך ישראל אסר.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש להצריך בכדי שיעשו במלאכה הנעשית ביו&quot;ט שני ? (3)	רבינא התיר מיד.</p><p dir='rtl'>רבא בר תחליפא אסר לאותם שאינם בני תורה.</p><p dir='rtl'>רבא הצריך בכל עניין כדי שיעשו, וכן קי&quot;ל.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' דוסא אמר דמזכירים בר&quot;ה את יום ר&quot;ח, ומתנים אם היום אם למחר, במה חלקו עליו חכמים, ומניין ?	ספק אי חלקו על ההזכרה בר&quot;ה, או על התנאי.</p><p dir='rtl'>ופשטו דעל התנאי, מהא דפליגי הכי גם גבי ר&quot;ח.</p><p dir='rtl'>ומה שחלקו בתרתי, דצריכי משום דבר&quot;ה יש מקום לחוש שיזלזלו בו אם יתנו משא&quot;כ בר&quot;ח. וקמ&quot;ל רבותא דרבנן ור' דוסא.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""ה שחל בשבת, כמה ברכות אומרים ומדוע ?"	לב&quot;ה ט', דכוללים כל עניני היום בקדושה אחת יחד עם מלכויות.</p><p dir='rtl'>לב&quot;ש י', ז' ככל שבת, וג' למלכויות זכרונות שופרות. דקדושת שבת לעצמה ור&quot;ה לעצמה.</p><p dir='rtl'>ומקשינן מ&quot;ט לא מזכיר ר&quot;ח, למאי דאסקינן דגם לרבנן מזכירים של ר&quot;ח בר&quot;ה. ומשנינן דשאני ר&quot;ח דכוללו בשחרית מנחה וערבית דאינו טעון ברכה לעצמו, כוללו גם במוסף יחד עם של שבת. ומקשינן מברייתא אחרת דאמרי ב&quot;ש דשבת ר&quot;ח אומר ח' ואין כוללים, ועלתה בקשיא.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מזכירים ר&quot;ח במוסף של שבת בברכה בפנ&quot;ע ?</p><p dir='rtl'>והאם מזכירה גם בחתימה ? </p><p dir='rtl'>ואיך הלכה ?	"לב""ש במוסף בברכה בפנ""ע.<p></p><p dir=""rtl"">לשאר תנאי במוסף מזכיר בברכה של שבת ולא בחתימה.</p><p dir=""rtl"">אך רש""י הביא מהסוגיא דביצה דגם בחתימה. והכי קי""ל.</p><p dir=""rtl""></p>"	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים זמן בג' רגלים, ובר&quot;ה ויוה&quot;כ, ועל פרי חדש ומדוע ?	ג' רגלים חובה.</p><p dir='rtl'>קרא חדתא רשות.</p><p dir='rtl'>ר&quot;ה ויוה&quot;כ ספק אם חובה דאתו מזמן לזמן, או רשות דאינם רגלים. ופשטינן מר' חסדא דחובה.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו תן חלק לשבעה וגם לשמונה, ולעניין מה נאמר ?	לר&quot;א: ז' ימי בראשית, וח' ימי מילה.</p><p dir='rtl'>לר' יהושע: ז' ימי פסח, ח' ימי החג. וגם לרבות עצרת, ר&quot;ה ויוה&quot;כ.</p><p dir='rtl'>ונאמר (לר&quot;י) לעניין ברכת זמן, (וח' ימים דאם לא ברך היום יברך למחר), או לעניין ברכת מקדש ישראל והזמנים.	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן סברו לפשוט דזמן א&quot;צ לאומרו על הכוס ? (2) ומה להלכה ?	"א. ממה דבכל ח' ימי החג יש זמן, ואף דבד""כ אין כוס. ואמרו אי אתרמי ליה.<p></p><p dir=""rtl"">ב. ממה דאומר ביוה""כ, וא""א לטעום, ולא לתת לקטן דאתי למיסרך, וגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יטעמו.</p><p dir=""rtl"">ולהלכה אומרו אפילו בשוק.</p>"	<br/>עירובין דף מ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בשבת שחל בה ר""ח, מתי מזכיר של ר""ח בערבית שחרית ומנחה ?"	" לת""ק אין מזכיר בקדושת היום אלא בעבודה.<p dir=""rtl"">לר""א בהודאה.</p><p dir=""rtl"">לרשב""ג ורי""ש בן ריב""ב מזכיר בקדושת היום.</p><p dir=""rtl"">והלכה דרק בעבודה.</p>"	עירובין דף מ		
